דגן- תבואת השדה.

בברכת יצחק ליעקב הוא מברך אותו –

"וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (בראשית, כ"ז, כ"ח)

הדגן מסמל ברכה, שפע וחיבור לארץ ישראל.

"אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ" (מלכים ב', י"ח, ל"ב).

אחד ממעלותיה של ארץ ישראל זה שפע הדגן הגדל בה.

ו"ַיַּ֨עַן יְהוָ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְעַמֹּ֗ו הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֤חַ לָכֶם֙ אֶת־הַדָּגָן֙ וְהַתִּירֹ֣ושׁ וְהַיִּצְהָ֔ר וּשְׂבַעְתֶּ֖ם אֹתֹ֑ו וְלֹא־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֥ם עֹ֛וד חֶרְפָּ֖ה בַּגֹּויִֽם׃" (יואל, ב', י"ט)

אנחנו מרגישים שדגן הגיעה אלינו דרך כל הקשיים והניסים שהיו בדרך בשביל לחזק אותנו. להגיד לנו שאנחנו בכיוון הנכון להסיר את החרפה מעלינו כעם.

הדגן מסמל בשבילנו חיבור לארץ שלנו, שדות הדגנים הם חלק בלתי נפרד מהנוף במדינה שלנו.



הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִּסְלִיחָה וּבְחֶסֶד,

וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם,

וּמַחֲשׂוֹף כַּף־רַגְלֵךְ ילִָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת,

אוֹ שִׁלְפֵי־שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם.



אוֹ מָטָר יַשִּׂיגֵךְ בַּעֲדַת טִפּוֹתָיו הַדּוֹפֶקֶת

עַל כְּתֵפַיִךְ, חָזֵךְ, צַוָּארֵךְ, וְרֹאשֵׁךְ רַעֲנָן.

וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה הָרָטֹב וְיִרְחַב בָּךְ הַשֶּׁקֶט

כָּאוֹר בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן.

וְנָשַׁמְתְּ אֶת רֵיחוֹ שֶׁל הַתֶּלֶם נָשֹׁם וְרָגעַֹ,

וְרָאִית אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּרְאִי־הַשְּׁלוּלִית הַזָּהֹב,

וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לנִגְעַֹּ,

וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב.



אַתְּ תֵּלְכִי בַּשָּׂדֶה. לְבַדֵּךְ. לֹא נִצְרֶבֶת בְּלַהַט

הַשְּׂרֵפוֹת, בַּדְּרָכִים שֶׁסָּמְרוּ מֵאֵימָה וּמִדָּם.

וּבְיֹשֶר־לֵבָב שׁוּב תִּהְיִי עֲנָוָה וְנִכְנַעַת

כְּאַחַד הַדְּשָׁאִים, כְּאַחַד הָאָדָם.



​​​​​​​​​​לאה גולדברג

לאה גולדברג כתבה את השיר לאחר מלחמת העולם השנייה ובו היא שואלת אם מתוך הקושי גדול שהעם שלנו עבר נצליח להגיע לעתיד טוב יותר, היא מביעה תקווה גדולה שכמו שהשדות גדלים והטבע מתחדש, כך גם אנחנו נגדל ונבחר לאהוב, נבחר בחיים.

בשנה וחצי האחרונות עברנו כעם ומדינה טלטלה גדולה, ובתוך כל זה היה לנו גם את המסע האישי המשפחתי שלנו.

קצת אחרי שגילינו על ההריון יונתן הוקפץ לסבב ב במילואים, שבו הוא גם נפצע בלבנון. זו הייתה תקופה מורכבת וקשה שבה זכינו לראות את הנס הגדול שעברנו.

לאחר מכן עברנו טלטלה גדולה עם פטירתה הקשה והכואבת של שלומית האהובה.

בתוך כל זה עברנו הריון עם הרבה התלבטויות, בדיקות מעקבים וחששות.

דגן שלומית אהובה שלנו- הגעת אלינו בין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות. ימים לאומיים גדולים ומשמעותיים שבשנה האחרונה החשיבות והעוצמה שלהם רק גדלה.

החיבור שלנו למשפחות מהן הגענו, לשורשיות שלנו רק התעצמה. הדרך שבה הסבים והסבתות שלנו עלו לארץ וכל שאיפותיהם היו להגיע לארץ ישראל, מחזקת בנו את הרצון להיאחז פה ולהילחם על הבית.

בחרנו לתת לך את השם דגן כי הגעת עם בשורת הנס והשפע. את מביאה לנו ברכה וכוחות להמשך וידיעה שאנחנו חיים בארץ ישראל- ארץ שבורכה בצמיחה שגשוג והתחדשות.

שלומית- בחרנו לקרוא לך על שם דודה שלומית שהייתה אישה כל כך מיוחדת.

שלומית ידעה איך לתת לנו תחושה טובה לבקש עזרה, גם אם זה להגיע לשבת ולבקש את זה בשישי בצהרים.

שלומית הייתה רואה כל אדם ואדם במצבו יודעת להרים טלפון, לשאול ולפעול כדי לשנות את המציאות גם בדברים הקטנים.

אנחנו מאחלים לך שתקבלי ממנה את התכונות האלו ותצליחי להיות רגישה לסובבים אותך.