אפרת - סיום השבעה
- 9 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 1 דקות
תמיד יורדים עלי שאחד העיסוקים שלי זה ללכת להלוויות וניחום אבלים
פטירה...
מרגישה שהמושג הזה קיבל מימד שמעולם חשתי אותו...
רציתי לכפור במושג ולהגיד לא. לא זה טעות היא לגמרי חיה וקיימת הרי הרגע....
התכתבנו...
הרגע התייעצתי איתך לגבי הספרי
הרגע התלבטתי אם להצטרף אלייך לעיר דוד עם כל הילדים
הרגע קבלתי ציון לשבח ממך על רעיון מבריק למתנה לחנוכה.
הרגע התעניינת איך לחיות עם רעדים של מלחמה
הרגע ביקשת את הכתובת בכדי לשלוח פינוקים לילדים
הרגע רצית לדעת אם התאריך של מסיבת חנוכה סגור כי את רוצה לסגור תוכניות נוספות לחנוכה..
אבל לצערי הרב המושג קיים לצערי והוא כל כך מוחשי.
להכנס לבית שלכם ולחכות לפגוש אותך.
מכינה סלט בטטות לשבת חלות ארוזות יפה בניילון נצמד
הציס קייק שהצחיק אותי שאת אומרת כאילו זו מילה בעברית ועוד ועוד.
אבל נכנסתי לבית ואת לא שם.עם החיוך שלך והצחוק המיוחד שלך ...
אבל את כל כך שם בכל פינה ופינה בבית.
נכנסתי עם ישראל והילדים אחרי הלוויה כשהילדים הלכו לישון ושאלתי אותם מי נכנס ראשון להתקלח.. והם הולכים למקרר ומסתכלים מה כתוב.
המגבת של כל אחד במקומה עם השם
גם לבלאגן יש מקום במגירה הלבנה.
אתמול ישבתי עם הבנות לפני שהלכו לישון ותאיר רצתה גומיה לסגור את כל השוקולדים שקבלה (לא לבקש ממנה שישאר לה מספיק)
וישר אמרו שזה למעלה במגירות.
אמא סימנה איפה יש כל דבר
ועוד ועוד. את כל כך חסרה אבל כל כך נוכחת.
מרגישה שהולכת בבית שלכם בחרדת קודש.. קודש הקודשים שלכם עם הילדים המתוקים והמקסימים שלכם.
ישראל עינה תאיר טובי נוה קמה והקטנטונת שתרגישי שאמא מלוה אתכם בכל אשר תעשו
אוהבת וכאן בשבילכם עם כל המשפחה
אפרת
