חרות ויעל - אזכרה שנה

שנה.

שנה שלמה.

שנה שבה

ילדנו, התחתנו, טיילנו, שיחקנו, נפגשנו, למדנו, צחקנו, בכינו, שמחנו, התפללנו. וממש ממש ממש התגעגענו.

התגעגענו לשיחות. לארוחות. להפעלות. למפגשים. לטלפונים. לצעקות. לסיפורים. למשחקים. לויכוחים. להצעות. לניגו'זים. לפרגונים.

להקשבה. למחשבה. לדאגה. לאכפתיות. לרצון.

אפילו ללא גלוטן התגעגענו.

התגעגענו לאחות שלנו.

האחות שהזהירה אותי לגבי חוב לביטוח לאומי וצדקה

האחות שקפצתי אליה כשהיה לי חסר שוקולד באמצע העוגה

האחות שהיתה מגיעה בימי שישי לאבאמא והקול שלה היה מעיר אותי בשניות

האחות שהייתי רבה איתה על שטויות

האחות שהייתי באה לסדר גבות ויוצאת עם שיחות נפש עמוקות

האחות שהתבכיינתי איתה על הגננות והמורות.

האחות שסחבה איתי במקביל את כל ההריונות.

האחות שתמיד היו לה רעיונות למשחקים ופעילויות.

האחות שתמיד הזכירה לי מה שכחתי כשארזתי לנסיעות .

האחות שכל טלפון איתה היה יכול לקחת שעות.

והשנה

כל פעם ניגשת לטלפון לשלוח לך הודעה.

כל טיול מחפשת אותך כשסביבך כל הפמליה.

כל שבת אצל אבא ואמא מחכה שתיכנסי בדלת.

כל ויכוח משפחתי מחכה לשמוע אותך על דעתך נלחמת.

כל ארוחה מחפשת מה יש ללא גלוטן שתוכלי לאכול.

כל מפגש משפחתי חושבת כמה היית שמחה לראות את החיבור והשותפות שהתחזקו בינינו ובגדול.

כל ערב שבת משתדלת להספיק לערוך שולחן לפני הדלקת נרות לזכותך.

והשנה

חווינו כל כך הרבה ואת לא פה.

לידה, ללדת שלושה חודשים אחרייך.

ולא לתכנן איתך מה ומתי קונים.

ולא לעדכן אותך שהתחילו הצירים.

ולא להפגש בוופל בר כי שתינו פנויות.

ולא להתכתב בלילות בזמן ההנקות.

ולא לבלות חופשת לידה יחד.

חתונה, מי היה מאמין שאתחתן בלעדייך.

שלא תתקתקי את הבית בארגון לאירוסין בשניות

שלא תבואי איתי למדוד שמלת כלה ולעשות קניות

שלא תלווי אותי יחד עם כל האחים

שלא יהיה לחרות על מי לשים את היד בתמונה הקבועה בצילומים

שלא תרקדי איתי.

שנה.

עברה שנה.

ומחר - מבטיחות ש-

נאהב את הילדים שלך

נאהב את הילדים שלנו

נשאר משפחה אוהבת ומחוברת

נמשיך לתת ולראות את האנשים שסביבינו

נחשוב על הפרטים הקטנים ונדאג שהכל יהיה מדויק ונכון.

נלמד לעמוד מאחורי מה שאנחנו מאמינות וחושבות שנכון מכל הלב.

נגשים את עצמנו ואת מי שלימדת אותנו להיות מתוך שמחה ואמונה שאנחנו נמצאות בדיוק במקום המתאים והאמיתי לנו.

ממשיכות לאסוף את הדברים שחיים למענם

וקמות כל בוקר לדברים השמחים היפים הפשוטים והטובים.

אוהבות כל כך וכל כך כל כך מתגעגעות.