מוריה פוגל - סיום השבעה

"ובחרת בחיים"

שנה וחודשיים של מלחמה

חצי שנה של אבדות קרובות:

אלון, יהונתן דויטש

הפציעה של אסף בן דפנה- התפילות, המון תפילות לרפואתו למאור עיניים, למשמע אוזניים ולפעילות הידיים

איתי היקר והאהוב- הגעגועים והאובדן העצום.   עברי

"ובחרת בחיים"

ואז יום רביעי 21:36 הודעה מחרות

פותחים קריאת תהילים משותפת

הלב שלנו פועם בעוצמה, אין נשימה, אין מילה

תפילה

00:06 כותבת לאיתן "אני מבינה"

כבר לא פשוט לבחור בחיים, קשה, קשה, קשה

איך? איך "ובחרת בחיים"?

נעלמו חיים שלמים, יקרים ואהובים

בבת אחת נעלמו והשאירו אוצר יקר קטן וחמוד- עם הרבה הרבה הרבה תפילה.

איך "ובחרת בחיים"?

יושבים שבעה ומיום ליום, משעה לשעה החיים מראים את כוחם.

הלב לאט לאט חוזר לקצבו, הראות לאט לאט מתמלאות באויר בחזרה, עדין הנשימה קשה מאוד, אבל-

"ובחרת בחיים"

אנחנו בוחרים בכל רגע שעובר, לדבוק בטוב, להשתדל להרים את הראש, לראות את הטוב ולהאמין ולקוות בכוחות שיתגלו.

"ובחרת בחיים"- כבר לא סיסמא, אלא נסיון גדול שנפל עלינו שבעזרת ה' נעמוד בו

בעזרת המשפחה הנפלאה והקסומה

ובעזרת טוב הלב והמעשים הטובים של כל כך הרבה אנשים.

לא בחרנו בנסיון אבל נבחר בחיים.