סילבי עובדיה - זכרונות

שלומית

אני מכירה אותך עוד בהיותך תינוקת שהגיעה לשדה יעקב, תינוקת חמודה וחייכנית. ראינו איך גדלת וצמחת להיות ילדה בפעוטון בטל מנשה, יחד עם כל הילדים. תמיד חייכת, צחקת, ופיזרת סביבך נעימות. היית אצלינו כל צהרים בקרוואן, שיחקת עם ילדיי, רקדנו ביחד ושיחקנו כולם. תמיד ילדה מנומסת, נעימה, ונעימה עם החברים.

בהמשך ראינו אותך צומחת והופכת לנערה מלבבת, תמיד עם חברות סביבה, ומידי פעם רבה עם חרות בשכונה.

וכך מידי פעם נפגשנו בישוב, עד שהתחתנת בגיל צעיר. שמחנו בשמחתך.. וכך מידי פעם ראינו אותך עם תינוק, ועוד תינוק, וברוך ה' מגדלת משפחה לתפארת.

ואחר כך חזרת אלינו לישוב, בניתם פה בית, והצטרפת לכל הקהילה. ראיתי אותך שמחה תמיד במסיבות ובערבי נשים. 

תמיד בפורים הקפדת להתחפש, לשמוח. אהבתי את ההערות שלך השנינות שלך, את דברי החוכמה שלך, ואת הציניות המיוחדת שאפיינה אותך.

אחרי נפגשנו עוד הרבה וההתרשמות העיקרית שלי ממך הייתה- כמה האת רוצה להיות אמא טובה! כמה חשובים הילדים! כמה חשובה הזוגיות! תמיד דאגת לילדים, לכל ילד וילד.והיה חשוב לך שיהיה להם טוב בכל התחומים. 

בשיחה האחרונה דיברת המון על הלידה המתקרבת, וכמה שאת רוצה שיהא תהיה טבעית, קלה, וללא סיבוכים...

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

סילבי