top of page

תאיר - סיום השבעה

  • 9 בנוב׳ 2025
  • זמן קריאה 1 דקות

אני רוצה לספר על אמא.

אמא הייתה עושה איתי כל מיני דברים. למשל, אמא פעם אחת הכינה לנו פנקייקים, עם עדשי שוקולד והיא אהבה לפנק אותנו בכל מיני דברים. 

היא דאגה בזמן האחרון שתמיד תהיה בבית שעועית, כדי שהיא תוכל להכין לי כי היא ידעה שזה מאכל שאני מאוד אוהבת.

אני כל כך אוהבת שאמא מכינה אוכל טעים ובמיוחד הכי אהוב עלי זה המרק עוף של שבת. תמיד הייתי מבקשת עוד מנה כי זה טעים.

אמא הייתה מאוד מקורית במשלוחי מנות, וכל שנה חשבת על רעיון אחר ועזרה לנו להכין ולחשוב על תחפושות.

אני זוכרת ששנה שעברה לפני חג פורים, אמא הייתה צריכה ללכת לטיפול שיניים והיא לקחה אותי ואת עינה ביחד איתה ועשתה לנו יום כיף. הלכנו ביחד למסעדה ולקניות וזה זכור לי כחוויה טובה.

אמא דאגה לכל הדברים שצריך, והיה אכפת לה שאני אתעניין. היא שלחה אותי למחוננים והיה לה מאוד חשוב לדאוג להסעה למחוננים.


 
 
חרות ויעל - אזכרה שנה

שנה. שנה שלמה. שנה שבה ילדנו, התחתנו, טיילנו, שיחקנו, נפגשנו, למדנו, צחקנו, בכינו, שמחנו, התפללנו. וממש ממש ממש התגעגענו. התגעגענו לשיחות. לארוחות. להפעלות. למפגשים. לטלפונים. לצעקות. לסיפורים. למשחקי

 
 
ד״ר אליסף ביטון

חכמינו קבעו ש״אין אישה מתה אלא לבעלה״, רצונם לומר: מוות של אישה יוצר אדוות רבות, אך עבור האיש האלמן, האבל הוא לא רק על קרובת משפחה שמתה, אלא חלק ממנו- עצם מעצמותיו ובשר מבשרו נקרע ממנו. על חז״לינו אני

 
 
bottom of page