הספד לשלומית - דוד חנן ברמן
- 9 בנוב׳ 2025
- זמן קריאה 2 דקות
הספד לאחייניתי
שלומית בת משה מנחם ועידית פנינה, לבית ברמן (גודמן)
אחת מתוך שבעת אלפים ושמונה מאות.
זוהי הסטטיסטיקה של מוות בלידה במדינת ישראל.
אני חושב על קהל של 7800 איש. זה המון.
לאחד מתוך האלפים האלה, רק לאחד מהם, יקרה משהו מיוחד, נדיר, מטלטל ומשנה חיים.
ואז אני חושב על שלומית. אישה אחת, עולם ומלואו.
שלומית היא האחת והיחידה מתוך 7800 נשים, שנתבקשה לבית עולמה דווקא כשהביאה חיים לעולמנו.
כזו היתה בחייה, כזו היתה במותה. אחת ויחידה, שגם אם תמלא אולם באלפי אנשים - לא תמצא כמוה. מקרה נדיר.
שלומית היא מקרה נדיר של יושרה, חברות, אמפטיה, מסירות, הקשבה, מקצועיות, אימהות ועוד מעלות וכשרונות נפלאים.
אשתף אתכם בשלושה דברים קצרים שזכורים לי מתוך אינספור רגעים, דיבורים ומעשים שזכיתי לחוות עימה ועימכם.
אני עצמאי, כידוע. וכעצמאי, יש לי בלי סוף עניינים של הנה"ח, כידוע.
למרות שיש לי רו"ח מקצועי שאני משלם לו טבין ותקילין על הטיפול בעסק שלי, שלומית היתה הטלפון הראשון שלי על כל דבר ועניין בענייני החשבונות בעסק - כולל ביקורות מזדמנות על הרו"ח שלי… כמעט תמיד היה לשלומית מענה מקצועי, ברור ורלוונטי על כל דבר ועניין. האמת? אותי זה פחות הרשים. היא חכמה, מסורה, מקצועית ומנוסה, אז היה לי ברור שהיא תדע לענות לי על כל הקישקושים שלי. מה שכן תפס אותי זו הפעם ההיא שהגעתי לאיזו פינה לא ברורה והיא אמרה לי שהיא לא יודעת, ושהיא תברר ותחזור אלי. בלי להתבייש, בלי לערבב ולמרוח אותי עם תשובות מעורפלות (כמו שאני עושה… זבל…). כנות, פשטות, אמינות. לא מובן מאליו!
"לעולם ילמד אדם את לשונו לומר 'איני יודע' אלא אם כן הדבר ברור בלא שום פקפוק, אמרו ז"ל: למד לשונך לומר 'איני יודע' שמא תתבדה ותאחז" (מאירי, ברכות ד.)
כל יום אני זוכה ללמוד ולשתף בווצפ משהו קטן- "פנינה" מהדף היומי.
בקבוצה שותפים כיום 180 חברים.
פעם בשבוע בערך בנאדם אחד שולח לי הערה אחת לגבי תוכן הדברים - בדרך כלל מדובר בתיקונים לשוניים וכדומה.
מדי פעם שלומית היתה שואלת ומקשה על הדברים. לא מתקנת, לא מעירה - שואלת. ניכר היה שהיא קראה את ההודעה ברצינות. היא לא דיפדפה את זה בתוך בליל ההודעות האינסופי שתוקף אותנו כל יום כל היום. לא. היא עצרה, התרכזה, הפנימה - ועלו בה שאלות.
נראה לי שהקשבה אמיתית שכזו היא יותר נדירה אפילו מ1/7800…
לשלומית ולי היתה חברותא משלנו - שיתוף סרטונים ביוטיוב שמתאימים לילדים - מסקרנים, מצחיקים ומלמדים.
מצאתי סרטון שבו שלושה כלבי רועים מיומנים מצליחים "להניע" חבורת ברווזים אל תוך שטח קטן ומסומן. כל צעד וכל פעולה של הכלבים מדויקים במהירות, בכיוון ובעוצמה. לאט לאט הברווזים מתכנסים אל תוך היעד, בתהליך מותח ומרתק.
אני צפיתי בזה וראיתי כלבים מאולפים בטירוף, ברווזים טיפשים וקהל מסוקרן ומתלהב…
שלומית ראתה את הסרטון ונתנה לי סטירה של החיים:
"מסכנים הברווזים"
יהי רצון שזכרה הטוב יהיה לנו לברכה. שהחינוך והמסירות שהיא השקיעה והטמיעה בבני ובנות ביתה יפיקו פירות מתוקים ויפים, שיאירו אור גדול בעולם.
שהבת היפה והמתוקה תגדל לתפארת אמה ע"ה ואביה הי"ו בבריאות הגוף והנפש, בשמחה ובטוב.
בבניין ירושלים ננוחם - ירושלים שבלב כל אחד ואחת מאיתנו, ירושלים של מעלה וירושלים של מטה.
